מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילני פרי שהוציאו פרחים, מברך ברכת האילנות. מברכים פעם אחת בשנה בלבד, בחודש ניסן. עדיף לברך עם מניין ובשני אילנות פרי לפחות. בדיעבד מברכים גם באייר עד הופעת הפירות, אך לדעת רוב הספרדים בלי שם ומלכות אחרי ראש חודש אייר.
אומרים בעמידה מול שני אילני פרי שעדיין בפריחתם
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים, לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
מנהג עדות המזרח להוסיף תפילה זו על פי הנהגות האר״י ז״ל. מנהג אשכנז להסתפק בברכה עצמה, ויש המוסיפים מעט תהלים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת בְּרָכָה זוֹ שֶׁבֵּרַכְנוּ עַל הָאִילָנוֹת, יְתֻקַּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְתוֹסִיף לָנוּ כֹּחַ וְאוֹמֶץ לַעֲבוֹדָתֶךָ.